זָהָב לֹא יִפְחוֹת מִדִּינַר זָהָב. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וְהוּא שֶׁהִזְכִּיר צוּרָה. אֲבָל אִם לֹא הִזְכִּיר צוּרָה מֵבִיא אֲפִילוּ צִינּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ואפי' צינורה. כמלא צינורה קטנה:
והוא שהזכיר צורה. כדפרישית במתני':
שִׁשָּׁה לִנְדָבָה. חִזְקֶה אָמַר. כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה בָתֵּי אָבוֹת. בַּר פְּדָיָה אָמַר. כְּנֶגֶד שֵׁשׁ בְּהֵמוֹת. פָּר וְעֶגֶל וְשָׂעִיר אֵיִל וּגְדִי וּטְלֵה. שְׁמוּאֵל אָמַר. כְּנֶגֶד שֵׁשׁ קָרְבָּנוֹת. קִינֵּי זָבִים קִינֵּי זָבוֹת קִינֵּי יּוֹלְדוֹת חַטָּאוֹת וָאֲשָּׁמוֹת הַמְּנָחוֹת וָעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עַל יְדֵי שֶֽׁהַנְּדָבָה מְרוּבָּה רִיבוּ לָהּ שׁוֹפָרוֹת הַרְבֶּה. [שֶׁנֶּאֱמַר] וּכְכַלּוֹתָ֡ם הֵבִ֣יאוּ לִפְנֵי֩ הַמֶּ֨לֶךְ וִיהֽוֹיָדָ֜ע וגו'. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן [אָמַר]. שְׁתֵּי נְדָבוֹת [עָשָׂה]. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נְדָבָה אַחַת. וְהָא כְתִיב וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּֽעֲשׂ֖וּ אֲר֣וֹן אֶחָ֑ד וַיִּתְּנֻ֛הוּ בְּשַׁ֥עַר בֵּֽית יְי חֽוּצָה. אָמַר רַב חונָה. מִפְּנֵי הָטְּמֵאִים. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב יוֹסֵף. עַל שֵׁם אַךְ֩ לֹ֨א יֵֽעָשֶׂ֜ה בֵּ֣ית יְי סִפּ֥וֹת כֶּ֨סֶף֙. מִין סִפּוֹת כֶּסֶף לֹא יֵעָשֶׂה בֵית יי.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך י''ג שופרות
על שם וכו'. אקרא דהובא במתני' קאי ומפרש להא דקאמר לא יובא בית ה' וזה משום דכתיב במלכים אך לא יעשה בית ה' ספות כסף מזמרות וגו' והא כתיב בד''ה שעשו משאר הכסף כלי שרת אלא דה''ק מין ספות כסף כלומר מינין אלו לא יעשה ולזה נאמר ג''כ לא יובאו בית ה' למינין אלו אלא לכהנים יהיו כדפרישית במתני':
מפני הטמאים. המביאים נדבות ואינן יכולים להכנס לעזרה:
והכתיב ויאמר וגו'. ומפני מה נתנוהו חוצה:
נדבה אחת. והרבה היתה:
שתי נדבות עשה. שתי פעמים ולפיכך היה שם מותר הרבה ויליף לה מדכתיב שם למעלה ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית ה' חוצה. ומדנתנו לזה חוצה משמע שנדבה אחרת היתה שם ולא היתה מכילה העזרה או הלשכה יותר ונתנוהו בשער הבית חוצה:
שנאמר. בד''ה גבי נדבת בדק הבית ויתנהו המלך ויהוידע אל עושה מלאכת עבודת בית ה' וגומר וככלותם וגו' את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית ה' והעלות וכפות וכלי זהב וכסף וגו' ומפני שהיתה הנדבה מרובה והותירו ממלאכת בדק הבית ריבו ג''כ לעשות כלים הרבה:
אמר ר' יוחנן. לא צריך טעם ורמז אחד אלא ע''י שהנדבה מרובה וכו' וכדי שלא יתעפשו המעות:
כנגד שש קרבנות. שחלוקין בשמותיהן וקיני זבין וזבות חדא נינהו:
כנגד ששה בתי אבות. של משמר שמתחלק לבתי אבות לכל יום בית אב אחד אף כאן שאע''פ שכל המותרות למקום אחד הולכין מתחלקין לששה שופרות:
כנגד שש בהמות. שכשרין לקרבן פר וכו':
לְבוֹנָה לֹא יִפְחוֹת מִקּוֹמֶץ. נֶאֱמַר כָּאן אַזְכָּרָה 28a וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אַזְכָּרָה. מַה אַזְכָּרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן מְלֹא קוֹמֶץ אַף כָּאן מְלֹא קוֹמֶץ. אִי מַה אַזְכָּרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן שְׁנֵי קְמָצֵים אַף כָּאן שְׁנֵי קְמָצֵים. אָמַר רִבִּי לָא. כְּלוּם לָֽמְדוּ לְקוֹמֶץ אֶלָּא מִלֶּחֶם הַפָּנִים. מַה לְהַלָּן קוֹמֶץ הֶחָסֵר פָּסוּל אַף כָּאן קוֹמֶץ הֶחָסֵר פָּסוּל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי אִילָא אָֽמְרָה. הַמִּתְנַדֵּב מִנְחָה מֵבִיאָהּ בְקוּמְצוֹ שֶׁלְכֹּהֵן גָּדוֹל. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. וַאֲפִילוּ בְּקוֹמֶץ הַבְּעָלִים.
Pnei Moshe (non traduit)
מילתיה דרבי אילא אמרה. ש''מ ממלתיה דרבי אילא שהמתנדב מנחה מביאה בקמצו של כהן גדול כלומר כשיעור קומץ הגדול שבכהנים דלא ליהוי קומץ חסר וקאמר ר' חזקיה דליתא אלא אפי' בקומץ הבעלים משערינן:
א''ר אילא. דלא היא דכלום למדו לקומך אלא מלחם הפנים וכלומר דהאי ג''ש מלחם הפנים להכי איצטריך ללמד על קומץ לבונה שחסר פסול וכלום למדו כך במתנדב לבונה בפ''ע אלא מבזיכי לבונה של לחם הפנים:
אי מה אזכרה וכו'. ואימא דנילף מלהלן גבי בזיכי לבונה שטעון שני קמצים וכתיב נמי אזכרה ונתת על המערכת לבונה זכה והיתה ללחם לאזכרה:
לבונה וכו'. דהכי דריש לה בת''כ פ' ויקרא נאמר כאן בלבונה אזכרה על כל לבונה והקטיר הכהן את אזכרתה וגו' ונאמר להלן במנחת מרחשת והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה מה להלן מלא קומץ אף כאן בלבונה מלא קומץ:
הלכה: מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בֵּין שְׁקָלִים לִנְדָבָה כול'. לָא צוֹרְכָה דְלָא בֵין שְׁקָלִים לִקִינִּים. רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. כְּמִין כּוֹכְלִיַים הָיוּ עֲשׂוּיִין. לָא צוֹרְכָה דְלָא מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה יִפְּלוּ לִשְׁקָלִים. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. שֶׁמָּא יִפְּלוּ לְשִׂיֵּירֵי הַלִּשְׁכָּה. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה כְּמִי שֶׁמֵּת. אָמַר רִבִּי יָסָא. עַד דַּאֲנָא תַמָּן שְׁמָעִית קָל רַב יְהוּדָה שְׁאַל לִשְׁמוּאֵל. הִפְרִישׁ שִׁקְלוֹ וָמֵת. אֲמַר לֵיהּ. יִפְּלוּ לִנְדָבָה. עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ואית דבעי מימר. דהיינו טעמא דבמחצה על מחצה הואיל דמספקא לן מהיכן הם דין מעות הללו הן כדין הפריש שקלו ומת דנופל שקלו לנדבה וכהאי דר' יסא דלקמיה דאמר עד דאנא תמן וכו' וכדגרסינן להא לעיל בפ''ב בהלכה ה' עד ר''א אמר יפלו לנדבה:
אית דבעי מימר. דהיינו טעמא דשמא השקלים הללו יפלו לשירי הלשכה לפי שלא יצטרכו לקרבנות הצבור בשנה זו וכשיגיע ר''ח ניסן מתרומה חדשה הן באין ושקלים שניתותרו משנה זו לשירי הלשכה הן נופלין ואין קרבנות הצבור באין מהן אלא הן לשאר צרכי הצבור וצרכי העיר כדפרישית במתני' ולפיכך יפלו לנדבה שקריבין מהן עולות:
לא צורכה דלא דמחצה על מחצה יפלו לשקלים. השתא פריך אעיקרא דדינא דקתני במחצה על מחצה יפלו לנדבה ואמאי הא מסתברא דלא צריך למיתני אלא הכי דבמחצה על מחצה יפלו לשקלים וטעמא דהא מסתמא לעולם השקלים רוב הן נגד הנדבה דהנדבה אינה אלא מן המותרות כדתנינן בפרק דלעיל או מן המתנדבין לעולות בהמה ואינן אלא לפעמים והשקלים הם תמיד בכל שנה ושנה ומכל ישראל ונהי דברישא דקרוב לנדבה יפלו לנדבה לא קשיא הא קיי''ל רוב וקרוב הולכין אחר הרוב ואמאי לא אזלינן כאן בתר רובא כל היכא דאיתיה לרובא דהא ליתא דלא אמרינן הלך אחר הרוב אלא במקום דליכא אומדנא דמוכח אבל הכא דקירבה דמוכח הוא וחזקה ואומדנא שמן הקרוב הן לא אזלינן בתר רובא בכה''ג אלא דבמחצה על מחצה הוא דקשיא אמאי לא יפלו לשקלים:
כמין כובלייס היו עשויין. כלומר לא כדס''ד שהשופרות מונחין זה אצל זה ובשורה אחת אלא בעיגול היו מונחין ונמצא של נדבה סמוך הוא ג''כ לשל שקלים. קובלייס הוא כמין כלי עגול העשוי לתכשיט נושק''א בלע''ז ודוגמתו לעיל בפ''ב דיומא בהלכה ב' גבי פייסות כמין קובלייס עושין והוא בוכלייר הנזכר התם גבי פייס והוא כלבוס הנזכר בפרק במה אשה:
גמ' לא צורכה דלא בין שקלים לקינים. לא היה צריך למיתני אלא כך שנמצאו בין שקלים לקינים וכדפרישית במתני' דפריך היכי משכחת לה שימצאו בין שקלים לנדבה דקס''ד דהי''ג שופרות שבלשכה כשורה היו מונחים ואח''כ שופר הקינין הוא הסמוך לשל שקלים ולא של נדבה וה''ל להתנא למיתני האיך הדין אם נמצא בין שקלים לקינין דאע''פ שהשקלים ג''כ לאו כולן עולות שהרי חטאות הצבור נמי קריבין מהן מ''מ יותר חמורין הן מהקינין שהשקלים רובן לעולות דחטאות של ר''ח ושל מועדות הוא שבאין מהן ורוב קרבנות צבור עולות הן התמידין שבכל יום ויום וכן עולות המוספין של שבתות ור''ח ומועדות וקיני חובה לעולם האחד לחטאת והאחד לעולה והוה לי' לאשמעינן אי בתר קורבה אזלינן או בתר רובא:
משנה: 28b מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בֵּין שְׁקָלִים לִנְדָבָה קָרוֹב לַשְּׁקָלִים יִפָּלוּ לַשְּׁקָלִים לַנְּדָבָה יִפְּלוּ לַנְּדָבָה מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה יִפְּלוּ לַנְּדָבָה. בֵּין עֵצִים לִלְבוֹנָה קָרוֹב לָעֵצִים יִפְּלוּ לָעֵצִים לַלְּבוֹנָה יִפְּלוּ לַלְּבוֹנָה מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה יִפְּלוּ לַלְּבוֹנָה. בֵּין קִנִּים לְגוֹזְלֵי עוֹלָה קָרוֹב לַקִּנִּים יִפְּלוּ לַקִּינִּים לְגוֹזְלֵי עוֹלָה יִפְּלוּ לְגוֹזְלֵי עוֹלָה. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה יִפְּלוּ לְגוֹזְלֵי עוֹלָה. בֵּין חוּלִּין לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוֹב לַחוּלִּין יִפְּלוּ לַחוּלִּין לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי יִפְּלוּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה יִפְּלוּ לְמָעֲשֵׂר שֵׁנִי. זֶה הַכְּלָל הוֹלְכִין אַחַר הַקָּרוֹב מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה לְהַחְמִיר׃
Pnei Moshe (non traduit)
מחצה על מחצה יפלו לגוזלי עולה. דהקינים אחד מהן חטאת וגוזלי עולה כולן עולות הן ובגמ' פריך כיון דטעמא מדספיקא הוא ואזלינן לחומרא א''כ האשה שהביאה המעות הללו לקיני חובתה במה היא מתכפרת אם אתה אומר יפלו לגוזלי עולה ושמא מקיני חובה הן ונמצא שאין קיני האשה הזאת קריבין ומשני תנאי ב''ד הוא שהמספק את הקינים הוא מספק את הפסולות ואת האובדות כדתנן לקמן בסוף פירקין וכר' יוסי וא''כ הוא צריך להביא קן אחר כנגד אותן המעות וליתן להקריבן בשביל האובדות וכה''ג:
מחצה על מחצה יפלו ללבונה. דלבונה קריבה היא עצמה ועצים מכשירי קרבן הם:
מחצה על מחצה יפלו לנדבה. כדקתני להכלל בסיפא דמתני' דבמחצה על מחצה הולכין להחמיר ונדבה חמירא היא משקלים דהשקלים מביאין מהן ג''כ חטאות הצבור כגון שעירי ר''ח ושל מועדות והן נאכלין לכהנים ונדבה כלה לעולות היא ועוד דשמא שקלים אלו יפלו לשירי הלשכה ואינן לקרבנות אלא לשאר צרכי העיר כדתנן לעיל בפרק ד':
קרוב לשקלים וכו'. משום דכללא הוא דאזלינן בתר קורבא כדילפינן מדכתיב והיתה העיר הקרובה אל החלל:
מתני' מעות שנמצאו בין שקלים לנדבה. בגמרא פריך היך אשכחן שימצאו בין שקלים לנדבה הלא י''ג שופרות היו שם ועל הא' והב' היה כתוב תקלין חדתין ועתיקין ועל הג' כתוב קינין וכו' ועל האחרונים נדבה כדתנן בפרק דלעיל בהל' ד' וא''כ שופר של קינין היה סמוך לשל שקלים ולא של נדבה ומשני שהיו השופרות מונחים כמין עיגול וא''כ של נדבה שהוא אחרון סמוך לשקלים הראשון ושפיר משכחת לה שנמצאו בין שקלים לנדבה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source